Le texte Le vocabulaire Les révisions
Berakhoth
Daf 68a
אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁעַ דְּרוֹמָיָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּֽזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן וְהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. וְאֵילּוּ הֵן חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. וּמְגִילַּת אֶסְתֵּר. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּשֵׁם. חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. חָטָא יִשְׂרָאֵל. וְלֹא יְהוּשֻׁעַ גָּזַר. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. מְגִילַּת אֶסְתֵּר. קִייְמוּ וְקִיבְּלוּ וְגוֹמֵר. רַב אָמַר וְקִבֵּל כְּתִיב מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּימוּ. וּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּשֵׁם. וְהִנֵּה בוֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם. וּמְנַיִן שֶׁהִסְכִּימוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר אֵלָיו י֨י עִמְּךָ גִּבּוֹר הַחַיִל. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַף הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר וגו'. מַהוּ עַד בְּלִי דַּיי. רִבִּי יוֹסֵי בַּר שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשַׁר לוֹ לוֹמַר דַּיי הוּא בְּרָכָה. רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב אַבָּא בַּר עִילָאִי 68a בְּשֵׁם רַב עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמֶר דַּייֵנוּ בְּרָכוֹת דַּייֵנוּ בְּרָכוֹת.
Traduction
R. Josué de Darom dit: Il y a trois objets décrétés par les tribunaux humains et qui sont confirmés par le tribunal d’en haut; ce sont: la ruine de Jéricho, l’histoire d’Esther et le devoir de saluer son voisin par le nom. Pour la ruine de Jéricho, il est dit (Jos 6, 20): Israël a péché, etc. Or Josué n’a rien décrété; cela prouve que le tribunal d’en haut l’a approuvé. Dans l’histoire d’Esther, on lit que les Juifs ont accompli la fête et l’ont transmise par tradition (Est 9, 27). Rav dit que l’acceptation a été exprimée au singulier, c’est-à-dire par le tribunal céleste seul. Comme preuve du salut au nom de Dieu, on lit ceci: Booz, en arrivant de Bethléhem dit aux moissonneurs: Que Dieu soit avec vous; et ce qui prouve que le tribunal d’en haut l’a confirmé, c’est qu’il est dit ailleurs de Gédéon, (Jg 6, 12): Un ange de l’Eternel lui apparut et lui dit: Que Dieu soit avec toi, héros de l’armée. R. Aboun dit, au nom de R. Josué ben-Levi, qu’il en est de même des dîmes, puisqu’il est écrit (Ml 2, 10): Apportez toutes les dîmes, etc. jusqu’à satiété; or, dit R. Yossé bar-Simon bar-Aba, au nom de R. Yohanan, un objet dont on ne peut pas dire qu’il y en ait de trop est le produit de la bénédiction céleste (634)(Taanit 3, 9). R. Berakhia, R. Helbo et R. Aba bar-Ilaï disent, au nom de Rav: Vos bénédictions seront tellement nombreuses qu’on se fatiguera d’en rendre grâce.
Pnei Moshe non traduit
וקבל כתיב. כלפי מעלה שהסכימו בב''ד של מעלה:
אף המעשרות. בבית שני שמעצמן קבלו עליהן כדתנינן לקמן פ''ג דדמאי והסכימו בב''ד שלמעלה שנא' השיאו את כל המעשר וגו':
דבר שאי אפשר לו לומר דיי. שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבלו שפתותיכם וכו' וזהו תוספת ברכה וכל כך הרבה עד שיאמרו דיינו ברכות והובא זה לקמן בפ''ג דתענית בהלכה ז' ודריש מכאן שאין מתפללין על רוב הטובה:
אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן אִם נִתְייַשְּׁנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפִיךָ אַל תְּבַזֶּה עֲלֵיהֶן. מַה טַעֲמָא וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אִם נִזְדַּקְנָה אוּמָתֶךָ עֲמוֹד וְגוֹדְרָהּ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה אֶלְקָנָה שֶׁהָיָה מַדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לְפַעֲמֵי רְגָלִים. הָהוּא דִכְתִיב וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ וְגוֹמֵר.
Traduction
Il est dit: Ne méprise pas ta mère si elle est vieille (Pr 23, 22). Cela signifie, selon R. Yossé bar-R. Aboun, que si l’explication des préceptes mosaïques te semble vieillie (635)Si tu as beaucoup étudié., il ne faut pas pour cela les mépriser, en vertu de ce verset. R. Zeira l’explique ainsi: Si ta mère est affaiblie, lève-toi pour la soutenir. C’est ainsi qu’Elkana poussait Israël à se rendre au temple pendant les trois grandes fêtes, comme il est dit: Cet homme monta chaque année de sa ville, etc. (1S 1, 3).
עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רִבִּי נָתָן מְסָרֵס קְרָאֵי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן הָעוֹשֶׂה תוֹרָתוֹ עִתִּים הֲרֵי זֶה מֵיפֵר בְּרִית. מַה טַעֲמָא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אוֹמֵר אִם רָאִיתָ אֶת הַבִּרְיוֹת שֶׁנִּתְיַאֲשׁוּ יְדֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה עֲמוֹד וְהִתְחַזֵּק בָּהּ וְאַתָּה מְקַבֵּל שְׂכַר כּוּלָּם. מַה טַעֲמָא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי֨י.
Traduction
Il est dit aussi: Lorsque c’est le moment d’agir pour l’Eternel, déchirez même votre Loi (Ps 119, 126). R. Nathan retournait-il ce verset pour l’expliquer? Déchirez votre Loi, aurait-il dit, lorsqu’il en temps de faire une manifestation pour démontrer l’existence de Dieu (de même qu’Elie sacrifia à l’Eternel, dans ce but, sur une hauteur, loin de Jérusalem, ce qui d’habitude est interdit)? -Non, R. Hilkia dit au nom de R. Simon: en vertu de ce verset, on appelle déchirer la loi, l’étudier à des intervalles de temps trop séparés l’un de l’autre. Dans ce même verset, d’après ce que l’on a enseigné, R. Simon ben-Iochaï trouvait l’interprétation suivante: Si tu vois le signe manifeste, disait-il, que les hommes ont abandonné l’étude la Loi, aie le courage de l’aborder, et tu obtiendras autant de récompense que tous les hommes ensemble, parce qu’il est dit: Déchirez votre loi lorsqu’il faut agir pour l’Eternel.
Pnei Moshe non traduit
רבי נתן מסרס קראי הפרו וכו'. ומפרש ר' חלקיה טעמיה דדריש הכי העושה תורתו עתים ולא בקביעות תמיד הרי זה מיפר ברית הכתוב אצל התורה אם לא בריתי יומם ולילה וגו' דעל התורה הכתוב מדבר:
הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר בְּשָׁעָה דִּמְכַנְּשִׁין בְּדַר. וּבְשָׁעָה דִּמְבַדְּרִין כְּנוֹשׁ. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר אִם רָאִיתָ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חָבִיבָה עַל יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ בְּדַר. וְאִם לָאו כְּנוֹשׁ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מַה הַתִּינּוֹק הַזֶּה צָרִיךְ לֵינֵק בְּכָל שָׁעָה שֶׁבְּיוֹם. כֵּן כָּל אָדָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה בְּכָל שָׁעוֹת שֶׁבְּיוֹם. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן גְּזִירָה כָּל פִּיטָטָיָא בִּישִׁין וּפִיטָטָיָא דְּאוֹרַיתָא טָבִין. כָּל כְּדָבָייָא טָבִין וּכְדָבָייָא דְּאוֹרַיתָא בִּישִׁין.
Traduction
Hillel l’ancien disait: Lorsque les Sages s’assemblent pour étudier seuls entre eux, répands les connaissances sacrées; mais lorsque les sages propagent la science, recueille-la. Hillel disait aussi: Si tu vois que la Tora est aimée par Israël et que tous s’en réjouissent, répands ton enseignement; au cas contraire, renferme-toi en toi-même. R. Eléazar dit: De même qu’il faut allaiter l’enfant à chaque heure de la journée, de même tout homme en Israël doit s’occuper à chaque instant de la Loi. R. Yona dit, au nom de R. Yossé ben-Nezera; toutes les paroles superflues sont mauvaises, mais celles de la Loi sont bonnes (636)Dans l'étude de la Loi, on ne saurait jamais trop parler. V. Midr. Yalqout sur les (Ps § 878, cité par Schuhl, sentences, p. 251.; d’ordinaire, le silence seul (637)''Au lieu du mot silence, certaines éditions ont kdby ou brky: '''' Tout contentement est bon; mais le contentement dans l'étude est mauvais '''' (il ne faut jamais se croire assez savant). Le sens adopté ici, dans le texte, concorde avec le parallélisme, et il est confirmé par le texte de l'édition Lehmann.'' est bon, mais pour la Loi il ne vaut rien.
Pnei Moshe non traduit
הלל הזקן היה אומר. מקרא הזה משמועה רעה לא יירא וגו':
בשעה דמכנשין. בשעה שמכניסין ד''ת שאין חכמי הדור מרביצין את התורה:
בדר. אתה תפזר אותה להתלמידים:
כנוש. ולא תטול שררה עליהם:
ואם לאו כנוש. ולא תטיל ד''ת לבזיון:
כל פיטטיא. דברים בטלים בישין בר מפיטטיא דאורייתא דאינון טבין דכל זמן שהוא הוגה בהם מוצא בהם טעם:
כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין. כצ''ל. וכך הוא במדרש רבה. שבתורה יכול הוא לכזב ולומר לא שניתי מסכת זו או פרק זה:
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בִּמְגִילַּת חֲסִידִים מָֽצְאוּ כָתוּב יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמָיִם אֶעֱזָבְךָ. לִשְׁנַיִם שֶׁיָּֽצְאוּ אֶחָד מִטִּיבֵּרִיָּא וְאֶחָד מִצִּיפּוֹרִין וּפָֽגְעוּ זֶה בָזֶה בַּהֲדָא מִשְׁכְּנָא. לֹא הִסְפִּיקוּ לִפְרוֹשׁ זֶה מִזֶּה עַד שֶׁהָלַךְ זֶה מִיל וְזֶה מִיל נִמְצְאוּ רְחוֹקִין זֶה מִזֶּה שְׁנֵי מִילִין. וְאִשָּׁה שֶׁהָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לְאִישׁ. כָּל זְמַן שֶׁהָֽיְתָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ הָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּהּ הִיא הָֽיְתָה הוֹלֶכֶת וְנִישְׂאֵת לְאַחֵר.
Traduction
R. Simon ben-Lakish dit: J’ai trouvé, dans la Megilat hassidim (recueil des gens pieux) (638)Pour l'analyse de ce recueil, qui ne se trouve plus qu'à l'état de souvenir, mentionné dans les livres talmudiques, voir Derenbourg, ibid., p. 2, note 1., cette maxime: Si tu m’abandonnes un jour, dit Dieu à l’homme, je te délaisserai pendant deux (639)''V. Midr. Samuel, ch. I; Siffe- section, Eqeb ch. 48.''. Cela ressemble à deux individus, qui partis l’un de Tibériade, l’autre de Séphoris, se rencontrent d’abord dans une auberge; puis ils continuent leur chemin. A peine chacun de son côté, s’est-il éloigné d’un mille, qu’il y a déjà entre eux un intervalle de séparation de deux milles. De même, si une femme attend celui qu’elle aime, aussi longtemps qu’il pense à elle, elle reste à l’attendre; dès qu’elle apprend qu’il ne pense plus à elle, elle se hâte d’en épouser un autre.
Pnei Moshe non traduit
כיון שהפליג דעתו ממנה. וכך הן דברי תורה כיון שמסיח דעתו מהתורה הולכת לאיש אחר שהחזיק בה ומתחכם יותר מזה שעזבה:
תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אֵין לְךָ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מֵאָה מִצְוֹת בְּכָל יוֹם. קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְאוֹכֵל אֶת פִּתּוֹ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וּמִתְפַּלֵּל שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שֶׁל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה שְׁאָר מִצְוֹת וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. וְכֵן הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הַמִּצְוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ תְּפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִילִּין בִּזְרוֹעוֹ וּמְזוּזָּה בְּפִתְחוֹ מִילָה בִבְשָׂרוֹ וְאַרְבַּע צִיצִיּוֹת בְּטַלִּיתוֹ מַקִּיפִין אוֹתוֹ. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר חוֹנֶה מַלְאַךְ י֨י סָבִיב לִירֵיאָיו וַיְחַלְּצֵם. נִכְנַס לְמֶרְחָץ רָאָה אֶת עַצְמוֹ עָרוּם. אָמַר אוֹי לִי שֶׁאֲנִי עָרוּם מִן הַמִּצְוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִבִּיט בְּמִילָה שֶׁלּוֹ. הִתְחִיל מְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד.
Traduction
On a enseigné au nom de R. Meir: Tout Israël doit réciter cent bénédictions par jour; ainsi, il dit les bénédictions avant et après la lecture du shema, avant et après le repas; il récite trois fois les dix-huit bénédictions de l’amida, et il accomplit d’autres préceptes qu’il bénit (le total s’élève à cent). De même, disait R. Meir, il n’est point d’Israélite qui ne soit comme enveloppé de symboles religieux. On porte les phylactères sur le front et sur le bras, le mezuza sur le linteau de la porte, la circoncision sur son corps, les quatre franges à son vêtement. Aussi David a-t-il dit: Je t’ai loué sept fois par jour pour tes jugements équitables (Ps 119, 164); de même il dit: L’ange de l’Eternel garde ceux qui le craignent et il veille sur eux (Ps 34, 8). En entrant au bain, le psalmiste remarqua, dans son état de nudité, qu’il ne portait sur lui aucun symbole religieux, et il se dit: Hélas, je suis dépouillé de tout précepte divin. Mais, en apercevant la circoncision, il commença à louer l’Eternel: Au chef des chantres sur l’instrument de sheminit, chant de David (Ps 40, 1).
Pnei Moshe non traduit
תני. תוספתא שם:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. מַה טַעַם וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי י֨י וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ.
Traduction
R. Eléazar dit, au nom de R. Hanina: Les gens d’étude contribuent à la paix de l’univers, ainsi qu’il est dit (Is 54, 13): Tous tes enfants seront instruits par l’Eternel, et la paix de tes fils sera abondante.
Pnei Moshe non traduit
מה טעם וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. בניך הב' מיותר הוא הלכך דריש ביה דעל תלמידי חכמים קאמר שהן מרבים שלום בעולם:
הדרן עלך הרואה וסליקא לך מסכת ברכות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source